דחיית בקשה לגמלת סיעוד – מה ניתן לעשות?

לא מעט אנשים זקוקים לגמלת הסיעוד, זכות לקבלת שירותי סיעוד אשר ניתנת להם עקב מצבם הבריאותי או אפילו הכלכלי.

ואכן, במקרים רבים גברים מבוגרים מעל גיל 67 ונשים מבוגרות שגילן 62 ומעלה פונים, יחד עם בני משפחותיהם, למוסדות הרלוונטיים במטרה לקבל את גמלת הסיעוד.

התמונה הופכת למורכבת יותר כאשר התשובה שהם מקבלים היא שלילית, למרבה הצער, מה שעלול להיגרם עקב שתי סיבות עיקריות: סיבה כלכלית או סיבה תפקודית.

כלומר, קשיש שההכנסה שלו גבוהה מספיק, או שרמת התפקוד שלו מאפשרת לו להתנהל באופן עצמאי יחסית, עלול שלא לקבל את גמלת הסיעוד.

הנקודה שנבהיר במאמר זה היא שגם דחיית הבקשה לקבלת גמלת סיעוד אינה סוף פסוק. עדיין יש דברים שניתן לעשות על מנת לשנות את רוע הגזירה, ובכך אולי לקבל את הגמלה שאתם כל כך סבורים שמגיעה לכם או לאדם הקרוב לכם.

הגשת ערעור לאחר דחיית הבקשה

האפשרות הראשונה העומדת בפני אנשים אשר הבקשה שלהם לגמלת סיעוד נדחתה היא לערער עליה – שימו לב שהערעור אפשרי לא רק כשהבקשה נדחית לחלוטין, אלא גם כשסכום הגמלה הוא נמוך יותר ממה שאתם סבורים שמגיע לכם.

את הערעור יש להגיש בכתב לוועדת הערר, שנמצאות בשלושה סניפים של המוסד לביטוח לאומי בישראל: בסניף בחיפה, בסניף ברמלה ובסניף הדרומי בבאר שבע.

מכתב הערעור צריך להיות מפורט, ולהסביר מהן הסיבות שמביאות לכך שלדעת המערערים החלטת המוסד לביטוח לאומי צריכה להיות שונה. כמובן שככל שמוסיפים יותר תוכן לערעור – למשל חוות דעת רפואיות – כך עשויים להגדיל את הסיכויים לכך שהוא יתקבל. ועדה מחוזית מטעם הביטוח הלאומי שוקלת את נושא הערעור, ומגיש הערעור יכול לבקש להיות נוכח בדיון.

פנייה לבית הדין לעבודה

במידה והסירוב נותר בעינו גם לאחר דיון הועדה המחוזית, נותרה לכם עדיין אופציה אחרת: פנייה לבית הדין לעבודה הנמצא באזור המגורים של האדם המבוגר.

את הפנייה צריך לבצע תוך חצי שנה ממועד פרסום ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי, אך יש לזכור שהסיכויים לאישור הבקשה, לאחר שתי דחיות, אינם גבוהים במיוחד.

הבקשה לקבלת גמלת סיעוד נדחתה מסיבה זו או אחרת?

כמו כל דבר אחר בחיים, אפשר פשוט לנסות להגיש את הבקשה מחדש. מה שחשוב שתזכרו הוא שאין שום סיבה שבקשה זהה לחלוטין תאושר לאחר שבפעם הקודמת היא נשללה.

לכן, את הבקשה המחודשת נהוג להגיש בעיקר במצבים בהם חל שינוי לרעה במצבו של האדם מאז מועד הבקשה הראשונית, למשל ירידה ברמת התפקוד שלו, כפי שנקבע במבחן ADL.

יש לבקש מהמוסד לביטוח הלאומי לבחון מחדש את רמת התפקוד, כך שגם במקרה הזה כל מסמך רפואי המצביע על ההחמרה ומסביר את רמת התפקוד הנוכחית של האדם יכול לסייע להגברת הסיכויים. סיוע של אנשי מקצוע בהגשת הבקשה, דוגמת רופאים או עובדים סוציאליים, יכול להיות קריטי.

האפשרות הקיצונית: תביעה – אך רק עם "קייס" מוצדק

במידה ולא בחרתם בשתי האפשרויות, או שהמאמצים לשנות את רוע הגזירה לא נשאו פרי בכל אחד מהמקרים, תוכלו להגיש תביעה. את התביעה מגישים לפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי הנמצא קרוב למקום המגורים של מגיש הבקשה.

התלונה יכולה להתייחס לכך שהסירוב אינו מוצדק, או לחלופין להצביע על כשלים מסוימים שחלו בתהליך. הסיכויים שהתלונה תשנה משהו תלויים כמובן בנסיבות הספציפיות של המקרה.

מומלץ שלא להגיש תלונה רק כי אפשר לעשות זאת, אלא להתלונן כאשר אתם סבורים באמת ובתמים שיש לכם "קייס". אחרת, תגלו שאתם מבזבזים זמן יקר לריק.