בשלב מסוים, זה צפוי לקרות לכל אדם: יכולת התפקוד העצמאי שלו תתחיל לרדת, בין אם עקב מחלה כרונית, פגיעה קוגניטיבית או
הזדקנות "טבעית" של מערכות הגוף. בתנאים האלה עשוי להגיע הרגע בו מבינים שהאדם המבוגר אינו יכול להסתדר עוד בכוחות עצמו, מה שמשאיר שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה שבהן היא להמשיך להתגורר בביתו, עם עזרה צמודה של מטפל סיעודי. האופציה האחרת היא לעבור להתגורר בבית אבות, בחברת בני גילו. אז מתי מתאימה כל אחת מהבחירות? ואיך מקבלים את ההחלטה הנכונה?
מה הם היתרונות בהעסקת מטפל/ת סיעודי/ת?
יש כמה יתרונות לאופציה של מציאת מטפל סיעודי ביתי ישראלי או זר. הראשונה שבהן היא שהאדם המבוגר אינו משנה בדרך זו את מסגרת המגורים הנוכחית שלו, אלא ממשיך להתגורר בבית שהכיר ושהתרגל אליו (לעיתים במשך תקופה של עשרות שנים). כידוע שינויים בגיל הזהב הם מורכבים מאוד לביצוע, במיוחד אם מדובר בשינוי בסדר גודל משמעותי כל כך. בתי אבות ומוסדות דיור מוגן נראים מאיימים ואפילו מנוכרים לחלק מהאנשים הקשישים, ולעומת זאת הישארות בבית נראית כמו פתרון בטוח עבורם.מטפל או מטפלת סיעודיים יוכלו להעניק לקשיש את מלוא תשומת הלב שהוא זקוק לה, כולל התאמה אישית והשתלבות בשגרת החיים. כאן ניתן להעמיד מנגד את המגורים בבתי אבות, בהם גם אם הקשישים מקבלים טיפולים ונמצאים תחת השגחה – יכול להיות שאלו לא יהיו צמודים או אישיים לחלוטין. עבור קשישים ברמות תפקוד נמוכות במיוחד, מדובר בחיסרון שיכול להיות משמעותי.
גם בית אבות מציג לא מעט יתרונות
האופציה האחרת, המתאימה כמו כפפה ליד ללא מעט קשישים, היא לעבור להתגורר בבית אבות המותאם לרמת התפקוד שלהם: מבחינה מעשית, יהיה זה בית אבות ובו מחלקה המיועדת לאותה אוכלוסיית יעד (קשיש עצמאי, תשוש, תשושי נפש או סיעודי). רשימת השירותים משתנה בכל מוסד ומוסד לגיל הזהב, ותלויה בין היתר בתשתיות הקיימות בו ובצוות הפועל בתוכו. השורה התחתונה היא שהתאמה שכזו תביא לכך שהאדם המבוגר יקבל את השירותים להם הוא זקוק במישור הרפואי, הפרא רפואי, הסיעודי, האלטרנטיבי ועוד. ראו גם: בתי אבות סיעודיים.בית אבות המותאם לקשיש יציע לו ליהנות מכמה יתרונות חשובים. העובדה שהוא יכול לקבל את מכלול השירותים להם הוא זקוק תחת קורת גג אחת מקלה עליו מאוד, במיוחד כאשר הקשיש מעצם גילו או מצבו מתקשה להתנייד באופן עצמאי: הבחירה הזו הופכת את חייו לפשוטים בהשוואה למגורים בבית עם מטפל אישי, שמקצועי ככל שיהיה בתחומו אינו מסוגל להעניק שירותים הניתנים בבית אבות.
המעבר לבית אבות יכול למנוע מצבים של בדידות, שהיא כידוע נפוצה ומאוד מזיקה לאדם המבוגר. רבים מהקשישים המקבלים טיפול סיעודי בביתם הם קשישים שמתגוררים בגפם, לעיתים לאחר שאיבדו בן או בת זוג. השהות הממושכת בבית עלולה להשפיע עליהם ברמה הנפשית והפיזית כאחד. כאשר הקשיש מתגורר תחת זאת בבית אבות עם עשרות אנשים בני גילו, הוא יכול לקבל את החברה הנעימה שכל כך חסרה לעיתים בגילאים אלו.כיצד, אם כן, מקבלים את ההחלטה האופטימלית?
קשה ולרוב אף בלתי אפשרי למצוא תשובה חד משמעית לשאלה בה עוסק המאמר. בסופו של דבר חייבים לשאול מהי הבחירה המתאימה ביותר לאדם המבוגר בנקודת הזמן הנוכחית של חייו, ורצוי תוך התבוננות בעתיד הנראה לעין. חשוב לראות מהם הצרכים האינדיבידואליים שלו ואיזו אופציה צפויה למלא אותם בצורה מלאה וטובה יותר.
כמובן שגם השיקול הכלכלי הוא משמעותי כאן. הן במקרה של טיפול סיעודי ביתי ובין במקרה של בתי אבות, אפשר בחלק גדול מהמקרים לקבל סבסוד של המדינה וגורמים אחרים – סבסוד אשר מקל מטבע הדברים על העמידה בתשלומים. הזכויות האפשריות נגזרות מיכולת התפקוד של האדם, כפי שנמצא למשל בוועדות הרפואיות שמקיים המוסד לביטוח לאומי, ועשויות אף הן להשתנות מפעם לפעם.
