עם חלוף השנים והתקדמות הזקנה 
חווים קשישים רבים ירידה ביכולת התפקוד שלהם. על מנת שניתן יהיה להגדיר את מצבם ובהתאם להגדרה זו לגזור את תכנית הטיפול והעזרה שניתן להגיש לקשיש, נקבעו דרגות תפקוד שונות. להלן יובאו דרגות התפקוד של קשישים, והפתרונות הטיפוליים המוצעים לכל דרגה כזו.
קשיש עצמאי
קשיש עצמאי הוא קשיש המסוגל לבצע בכוחות עצמו את פעולות היום יום ללא צורך בעזרה. מדובר בקשישים ההולכים ומתניידים באופן עצמאי וללא אמצעי עזר או קלנועיות, מסוגלים להתלבש, להתפשט ולהתקלח בכוחות עצמם, בעלי שליטה מלאה בצרכים, וצלולים ביכולת המחשבה, השיפוט והתובנה שלהם.העובדה שקשיש הינו עצמאי ואינו נזקק לעזרת הזולת לביצוע מטלות היום יום עדיין אינה אומרת שלא קשה לו. הזדקנות הגוף גורמת לכך שביצוע מטלות שגרתיות ויום יומיות הופכת לקשה יותר. פעולות כגון: ניקיון הבית, כביסה, בישול, קניות וכדומה הופכות קשות יותר, וקשישים רבים, גם אם הם עצמאיים, חשים שהם זקוקים לעזרה בביצועי מטלות אלה.
אפשרויות הטיפול המוצעות לקשישים עצמאיים:- המשך מגורים בבית – תוך רכישת עזרה באופן פרטי (עוזרת, מבשלת וכדומה). קשישים המתקשים מבחינה כלכלית, זכאים לקבל סיוע במימון טיפול סיעודי מטעם לשכות הרווחה העירוניות.
- מעבר לדיור מוגן – דיור מוגן זו מסגרת המיועדת לקשישים עצמאיים. המסגרת מספקת את כל שירותי ניהול משק הבית (כביסה, ניקיון, בישול), וכן מספקת תכניות העשרה וחברה. מסגרות דיור מוגן אינן מסובסדות ויש לממנן באופן עצמאי.
קשיש סיעודי
קשיש סיעודי הוא קשיש שאינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו חלק או את כל פעולות היום יום וזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות אלה (הליכה, רחצה, הלבשה, אכילה ושליטה בצרכים). הגדרת מצבו של קשיש כסיעודי מתבצעת על ידי נציגי המוסד לביטוח לאומי (רופא מומחה או אחות), לאחר הגשת בקשת גמלת סיעוד לביטוח הלאומי, עיון בבקשה על ידי נציגי המוסד, וקבלתה או דחייתה בעילות השונות.
נציגים אלה מגיעים לבית הקשיש ועורכים לו מבחן שנקרא מבחן תלות הבודק את מידת התלות של הקשיש בזולת. בהתאם לרמת התלות / עצמאות שמציג הקשיש במבחן נקבע לו ציון באמצעות ניקוד. מגובה הניקוד נגזרת רמת העזרה המגיעה לאותו קשיש. קשיש שהוגדר במבחן זה כסיעודי זכאי לקבל גמלת סיעוד. סוגי העזרה המומלצים לקשישים סיעודיים:- מטפלת סיעודית בבית – דרך גמלת סיעוד מגיעה מטפלת סיעודית למספר שעות שבועיות הנקבעות בהתאם לציון במבחן תלות. המטפל מסייע לקשיש בביצוע הפעולות הבסיסיות ובניהול משק הבית.
- חוק סיעוד – חוק סיעוד מאפשר קבלת מענים נוספים כשרותי כביסה וארוחות חמות, ושילוב במרכז יום לקשיש.
- בית אבות סיעודי – קשיש סיעודי זכאי לקבל קוד להשתלבות בבית אבות סיעודי. קשישים שהם ובני משפחתם מתקשים במימון בית האבות זכאים לבקש הנחה או השתתפות של המדינה במימון המסגרת. בנוסף, בפסיקה תקדימית שניתנה בשנת 2013 נקבע כי מגורים בבית אבות אינם שוללים כשלעצמם זכאות לגמלת סיעוד, ויש לבחון כל מקרה באופן פרטני. אך גם אם הבקשה נדחית, יש מה לעשות.
- עובד סיעודי זר – קשישים סיעודיים המעדיפים להישאר בבית ולא לצאת לבית אבות, אך שמספר שעות הסיעוד המגיעות להם מביטוח לאומי אינו מספיק לצרכיהם, זכאים לקבל אישור להעסקת עובד סיעודי זר.
קשישים תשושי נפש
ההגדרה תשוש נפש כוללת מצבים בהם תפקודו הקוגניטיבי והנפשי של הקשיש נפגע. רוב הקשישים תשושי הנפש מאובחנים על ידי פסיכוגריאטר כחולי אלצהיימר או דמנציה. מחלות אלה פוגעות באופן קשה בכל היכולות הקוגניטיביות: זיכרון, יכולת שיפוט, רמת התובנה של המציאות, יכולות התקשורת (דיבור, הבנת דבריו של האחר, קריאה וכתיבה ועוד).
בעיות הזיכרון והבעיות הקוגניטיביות המחמירות פוגעות גם ביכולת התפקוד. כמו כן ישנם התקפי זעם ואלימות. באמצעות אבחון מוקדם הנעשה על ידי הערכה גריאטרית כוללנית, ניתן למנוע התדרדרות והגעה למצב תפקודי זה.פתרונות הדיור לקשישים תשושי נפש:
- מגורים בבית בליווי עובד סיעודי זר – פתרון שלרוב מוגבל בזמן עד להתדרדרות חמורה במצב הקשיש שאינה מאפשרת המשך מגורים בבית.
- מעבר לבית אבות לתשושי נפש.
מעבר לפתרונות אלה, ניתן למנות אפוטרופוס, שיקח תחת אחריותו את ניהול הרכוש של הקשיש וכן יקבל החלטות העוסקות בבריאותו.
קשיש סיעודי מורכב
אלה קשישים במצב סיעודי קשה המשולב עם בעיות נוספות כגון בעיות בריאות קשות: סרטן, טיפולי דיאליזה ועוד. הפתרון לקשישים אלה הוא לרוב פתרון מוסדי במחלקת סיעודי-מורכב בבית אבות.
