הדר נדלר וליאת ביטון נפגשו במכללת ספיר בנגב, התגוררו בשכנות בקיבוץ מפלסים ונשארו בקשר. שתיהן עבדו בבימוי ועריכה עד שהגיעו להחלטה שהן רוצות להיות עצמאיות. כך נולדה שסק, בית ליצירה מקורית שיפיק עבורכם סרטים משפחתיים מקוריים, בניחוח דוקומנטרי

שסק נולדה בינואר 2007, בעקבות החלטתן של נדלר וביטון לחבור יחד. הן מאמינות ששילוב הכישרונות של שתיהן ייתן תוצאה גבוהה ויביא להעצמה אישית וכלכלית.   
בשסק הן יוצרות סרטים דוקומנטריים משפחתיים וסרטים דוקומנטריים. "לא צריך לחכות לאירוע גדול כדי לתעד את המשפחה. דווקא הרגעים הקטנים הם הרגעים המאירים אור על הדמויות במשפחה", הן אומרות.
בזכות הרקע והניסיון המקצועי שלהן והחיבור המיוחד שביניהן, הן מאמינות שהן יצרו מוצר מקורי, "מוצר מנצח", לדבריהן.
יש להן שני איטמיים חדשים ומוצלחים, סרטי מעקב אחרי הריון ולידה ומתכונים משפחתיים.

רקע על בעלות העסק
הדר נדלר, בת 35 חייה עם בת זוג ומגדלת ילדה בת שנה וחצי. למדה קולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר והתמחתה בתחום העריכה.  בעברה, עבדה כעוזרת במאי בחדשות ערוץ 10, ביימה סרטים, ביניהם סרט על להקת סקסטה המיתולוגית, באמצעותו הציגה את פניה המשתנות של החברה הישראלית. כמו כן עבדה בערוץ 8, ערוץ האופנה , ערכה סרטי תדמית וגם סרטים משפחתיים. 
ליאת ביטון, בת 33, כמעט נשואה, למדה קולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר, עבדה כבמאית במסגרת פרויקט תינוקות המילניום, ביימה וערכה סרטים דוקומנטריים בטלעד וערוץ 8 והינה בעלת ידע בתחום העיצוב הגרפי.

איך הגעתן לרעיון של העסק?
"אחרי 10 שנים של עבודה בתחום, החלטנו  לחבר כוחות ולפתוח את שסק לשם צמיחה אישית וכלכלית".

למה קראתן לעסק שסק?
"שסק, מזכיר את הילדות שלנו. שתינו גדלנו בירוק בין עצי שסק". הדר גדלה במשמר השבעה וליאת בעיינות וגם כיום שתיהן מתגוררות במושבים.
 
מה החזון שלכן לגבי העסק?
"מיתוג שסק, כבית לסרטי משפחה.  אנחנו רוצות גם ליצור סרטים דוקומנטריים לפסטיבלים ולטלוויזיה לפחות אחד בשנה". הסרט ראשון כבר מופק אך, הן עדיין לא מגלות במה מדובר.

משהו שאתן גאות בו בעסק
"קודם כל  אנחנו גאות בכך שביחד הצלחנו ממש בארבע ידיים  להקים משרד, בנינו, שיפצנו, קדחנו. להקים עסק זה מפחיד וקשה. הרבה נופלים אחרי שנה. אנחנו מרגישות שאנחנו מצמיחות שורשים ולא מתכוונות ליפול בזמן קרוב".

הקושי הגדול ביותר איתו אתן צריכה  להתמודד בעסק?
"שיווק. אנחנו לומדות שיווק מא'-ת' וקבלנו יעוץ שיווקי מעמותת סביבה תומכת. אנחנו לומדות הרבה גם מהניסיון".

תארו סדר יום טיפוסי שלכן?
הדר: "אני קמה ב- 5:30. עלמה ואני מעבירות את הבוקר בכיף, אני לוקחת אותה לגן, נשארת איתה שם כחצי שעה, ואחר-כך באה למשרד ונשארת שם עד 16:00. אני  מחזירה את עלמה מהגן  ואנחנו מבלות אחרי צהריים בכיף. בשעות המאוחרות  אני חוזרת לעבודה, עוברת על מיילים".
ליאת: "אני קמה בבוקר ב- 7:30  מאכילה את החתול ממהרת למשרד. כרבע שעה, כל בוקר, אנחנו לוקחות את העניינים באיזי, שותות קפה, מדברות על דברים  אישיים, כדי לפרוק  את יום העבר. אחר כך אנחנו עובדות  יחד או לחוד על פרויקט.  יום צילום בדרך כלל ממשיך עד הערב, ובסופו אנחנו מגיעות הביתה עם הלשון בחוץ".

איך אתן משלבת בין בית למשפחה?
הדר: "אצלי יש חוק, המשפחה היא מעל הכול. אם העט צריכה לפול ב-16:00 זה מה שקורה. זה חלק מלהיות עצמאית, היכולת להגדיר את שעות העבודה שלי. כמובן יש יוצאים מהכלל. היכולת להיות עם עלמה חשובה לי מאוד ונמצאת בראש הרשימה. בתחילת דרכה של שסק, היה לנו חדר  מיוחד במשרד עבור עלמה.
ליאת: "המטרה של הקמת העסק הייתה להיות אדון לעצמך, להיות חופשי, לצאת מהכבלים של מעביד, לא להרגיש לא נוח".

הדר, איך הצלחת לשלב בין בניית עסק חדש לתינוקת קטנה?
"ההתחלה הייתה מאוד קשה. הרגשתי שאני לא נותנת מספיק, לא לעלמה ולא לשסק. הייתי צריכה להפריד כוחות כדי להתמקד. אחרי כמה חודשים עלמה הלכה למטפלת. עכשיו אני מתחילה להתאזן. עלמה זה עלמה ושסק זה שסק. אני גאה בעלמה ובעסק, זה כאילו הולדתי שני דברים. עלמה הייתה בת חצי שנה כשפתנו את העסק  והיה דרוש לכך אומץ רב".
ליאת: "בתחילת הדרך זה היה מאוד כיף. עלמה הייתה איתנו, זה היה  עסק קצת אחר".
הדר: "ליאת מדהימה עם ילדים.  היא  קבלה את סדר העדיפויות שלי, לא נשאלו שאלות ולא נעשו פרצופים".

האם יש פרגון לעסק מהבית?
"מאוד מפרגנים לנו. גדלנו יחד עם הפרגון, שנתן לנו עוד פוש וכוח. משפחה, חברים, עזרו לנו המון. אח שלי בחר ספה, אמא שלי טיפלה בעלמה, איציק בן זוגה של ליאת שצבע את החלונות, הדרי זוגתי, שהיא מקימה תפאורות, עשתה את השיפוצים הכבדים. ברגעים שהיה קשה והטלפון לא צלצל כמו שציפינו, קבלנו הרבה עידוד. כולם מאוד מאמינים בשסק ובנו".

מה מיוחד בחווית התיעוד באמצעות סרט?
"דרך מצלמת הוידאו עובר המון: מצב רוח, אופי, תנועה של ילד, מלמולים ראשונים, אינטראקציה בין אנשים. סרט מאפשר לקבל אמת.
זמן הצילומים הוא גם חוויה עבור המשפחה. אנחנו רואות את ההבדל בין תחילת וסוף יום הצילומים. העדשה שלנו מקרבת ומגבשת את הצדדים וכמובן יש את חווית "להיות כוכב לרגע". הסיפור האישי מתועד לסרט וזאת חוויה מעצימה.
יום הצילומים הוא גם יום קשה, כי צריך לצלם פעם ועוד פעם אך,  יחד עם הקושי בסוף היום יש תחושת סיפוק.  קבלנו  עד עכשיו פידבקים מאוד חיוביים,. אנשים אוהבים איך שהם שנראים על המסך. הסיבה לכך היא שהם מצולמים בחיק המשפחה, שם נוח לאנשים להצטלם. הם גאים במוצר כי הם שותפים ביצירה".

טיפ לבעלות עסקים
את הטיפ ליאת והדר נותנות במשולב כשהאחת משלימה את שותפתה.
"לא לפחד. אם את מאמינה בעצמך קדימה. הכי חשוב, אפשר לקבל עזרה מעמותות, אנחנו לא לבד וזה מאוד מעצים". ליאת והדר מודות במיוחד לעמותת סביבה תומכת, ממנה קיבלו הלוואה לפתיחת העסק וליווי עסקי שיווקי.
ועוד טיפ חשוב: "לכוון כמה שיותר גבוה את החזון ולהשתמש באנשי מקצוע, לא לוותר על זה".

מה הכיף שלכן?
הדר: "זה עלמה ובת זוגתי הדרי. לשבת איתן איפשהו בים, ביער או במדבר, להיות ביחד ולשיר שירים, ולראות לקוחות מרוצים מסרט"
ליאת: "המשפחה, וגם מאוד מהנה ומעצים לעשות דברים בכוחות עצמך, להתחיל מאפס ולהגיע ליעד ולקטוף פירות, זה סיפוק שמניע אותי בחיים.

מה החלום שלכן?
הדר: "שהעסק יגדל ושנתפרנס טוב ממנו, ושנעשה סרטים דוקומנטריים, סרטים שיעבירו מסר חברתי, בארץ ובעולם, שהילדים שלנו יהיו גאים בנו"
ליאת: "לשלב בין משפחה ועבודה. אם ילדים הם יצירה, הרי יצירת סרטים היא מקבילה לילדים".

משהו שלא יודעים עליכן
הדר: "שאני אוהבת לשמוע את אבי טולדנו ורוחמה רז".
ליאת: "ביום צילום, בזמן שאנחנו מראיינות מישהו, והראיון מרגש, אני בוכה ומנסה להסתיר את הדמעות".

מוטו לחיים
הדר- "ואהבת לרעך כמוך".
ליאת- "לאהוב את החיים"

_______________________________
באדיבות אסימון, אתר הנשים של ישראל