| רחל מסלה הגשימה חלום ופתחה מסעדה אתיופית חדשה בתל-אביב. בחמש עשרה השנים שהיא נמצאת בארץ היא הספיקה לעשות הרבה דברים: "אני כל הזמן בונה ומרחיבה את הגבולות שלי". היא רוצה שהמסעדה הזאת תהיה הראשונה, ברשת מסעדות אתיופיות שהיא תקים ברחבי הארץ |
|
רחוב בן יהודה בת"א, מגורדון בואכה אלנבי הוא ממתחמי האוכל מעניינים בארץ. זו לצד זו שוכנות בצניעות מסעדות שונות: אורגנית, ווינאית- יהודית, פסטה, סושי, אוכל תאילנדי, מקסיקני, לצד המבורגריות וחומוסיות. לבליל הפנטסטי הזה הטובל באווירה תיירותית, הרחוקה כל כך מהבורגנות השבעה של אזור הנמל, נוספה מסעדה אתיופית מקסימה.
הבישול האתיופי הוא טרנד בעולם, בעיקר בארה"ב. הוא ידוע כמטבח בריא בזכות השימוש בבשר, קטניות וירקות, הזוכים לבישול ארוך ללא טיגון בשמן או שימוש בגבינות. הטיבול הוא חריף חמצמץ, עשיר בטעמים ומאתגר את החך.
גם בארץ המטבח האתיופי מתחיל להשתרש. בירושלים יש שתי מסעדות אתיופיות ידועות וגם בת"א הזדמן לי לבקר במסעדה אתיופית אחת.
רחל מלסה, היא אישה כבת שלושים, הספיקה רבות ב-15 השנים שהיא בארץ. היא עלתה לישראל לבדה בגיל שש עשרה, משאירה מאחוריה הורים ושני אחים. היא סיימה לימודים בעבודה סוציאלית ועבדה בארגונים חברתיים –פמיניסטיים, שיחקה במספר סרטים, הגישה תוכנית טלוויזיה באמהרית ולפני מספר ימים, הגשימה חלום ופתחה מסעדה אתיופית.
המשפחה באתיופיה
אני בקשר טוב עם הורי ושני אחי ומקווה שהם יבואו לבקר בארץ. אבי הוא יזם היה לו עסק להשכרת רכב וללימוד נהיגה. גם אימי היום יזמת פרויקטים מעניינים. אני משוחחת איתם בטלפון והם מאד גאים בי.
המעבר לארץ
עליתי בגיל שש עשרה לבד והייתי צריכה "להמציא את עצמי" מחדש. התנסיתי בהרבה דברים, נפתחתי לתחומים שלא חשבתי שאעסוק בהם. אני כל הזמן בונה ומרחיבה את הגבולות שלי.
העסק
למדתי במכללת "עלמה", מרכז ללימודים מתקדמים העוסק בחקר ובהוראת התרבות העברית וביחסי הגומלין של תרבות זו עם תרבויות אחרות. במסגרת הלימודים התבקשתי לבטא את עצמי ואת התרבות שממנה באתי. הכנתי ארוחה אתיופית מסורתית שעוררה תגובות נלהבות. מכאן עלה לי הרעיון להפוך זאת לעסק ולשבור דעות קדומות בנוגע למטבח הזה שהוא מגוון ומרתק.
לאחר שהרעיון המקורי התגבש בניתי תוכנית עסקית ונעזרתי בעמותת "סביבה תומכת", ארגון ללא מטרת רווח המסייע לנשים להקים עסק משלהן. עבדתי על הרעיון כשנה עד שפתחתי את העסק. רציתי להתמקם באזור נחלת בנימין אך לבסוף, מצאתי כאן, בבן יהודה, מקום מספיק רחב להקמת מסעדה.
בזמן הקמת העסק נתקלתי באנשים שניסו לרמות ולעבוד עלי. חשבתי שאצליח להימנע מכך עם אעסיק אנשים מבוגרים. כך שחשבתי שלאור הניסיון הרב שלהם הם יהיו ישרים והגונים. למרבה הצער נתקלתי בתופעות לא נעימות של רמאות ושל רוע.
היום הכול מאחורי, המסעדה נפתחה, עדיין אין לה שם. אשמח לקבל הצעות.
החברה הישראלית
אני אוהבת לחית כאן, אבל התרבות הישראלית קשה לי. התרבות האתיופית מבוססת על איפוק רגשי, שומרים הכול בבטן ואילו כאן יש החצנה ואגרסיביות שלפעמים מפתיעים אותי.
החזון
אני רוצה שהמסעדה הזאת תהיה הראשונה, ברשת מסעדות אתיופיות שאני אקים ברחבי הארץ.
מה את אוהבת לעשות?
אני מאד אנרגטית אוהבת לרקוד, לשמוע מוזיקה ולבלות עם חברים.
תל אביב
אני אוהבת את תל אביב. זו עיר של חופש. גרתי הרבה שנים בירושלים ואני מרוצה מהמעבר.
מוטו
אני הומאנית בהשקפתי וחברה בארגון "בת שלום". אני מאמינה שלכל דבר בחיים יש סיבה ושדברים לא קוראים סתם.
_____________________________
באדיבות אסימון, אתר הנשים של ישראל