על חשיבה יצירתית בפורום נשות עסקים.
היצירתיות מאופיינת במקוריות, בהתאמה למציאות, במימוש ובפיתוח הרעיונות המקוריים במלואם (mackinnon 1962).
יצירתיות היא היכולת ליצור משהו חדש שלא היה קודם (torrance 1967).
יצירתיות היא היכולת האישית ל"מימוש עצמי" באמצעות תכונות כגון: ספונטניות, חירות אישית, אומץ לב, קבלה עצמית וכו' (maslow 1962).
יצירתיות פירושה תהליך בין אישי ותוך אישי של פתרון בעיות שבאמצעותו מפתחים מוצרים מקוריים בלתי שגרתיים בעלי איכות גבוהה ומשמעותית באמת. (מדניק 1962, גילפורד 1967).
חשיבה יצירתית – חשיבה מקורית, קומבינציה מחשבתית ויכולת לעשות סינטזה המובילה להפקת תוצר משמעותי נדיר ובאיכות גבוהה (מילגרם 1991).
יצירתיות היא יותר מאשר דמיון. זהו דמיון המשולב בקשר בל יינתק, עם רצון ומאמץ. (אלכס אוסבורן).
מקור המילה יצירתיות creativity היא crear (בלטינית) שמשמעותה - לעשות, וkrainir (ביוונית) שמשמעותה – להגשים.
לפיכך יצירתיות היא בעלת פן של עשייה של הגשמה. יצירתיות מבטאת רצף שתחילתו ברעיון והמשכו בעשייה, בהגשמת הרעיון וביישומו.
רבים מאמינים שכל אמן הוא בהכרח יצירתי, אבל למעשה ייתכן בהחלט שאמן יהיה אקספרסיבי, שיביע את עצמו על הבד או בחומר בלי שיהיה בכך חידוש כלשהו.
אין לבלבל בין יצירתיות במובן האומנותי, לבין היכולת לשנות מושגים ותפיסות וליצור חדשים במקומם.
החשיבה היצירתית מתקיימת וניזונה מהקיים ומהמוכר, היא שואפת לפתח, לשכלל ולחדש תוך עיון מעמיק בקיים, בשילוב פנייה לדמיון למודע ולתת מודע זוהי חשיבה רב כיוונית המתאפיינת בגמישות,
בגישה חיובית בהימנעות מפסילה על הסף ובהשהיית ביקורת שלילית. אין פתרון אחד בלעדי, אלא שאיפה לאין ספור פתרונות, כשכל פתרון הוא זמני ולא סופי.
דה בונו הגדיר יצירתיות כעשיית משהו או גרימה שמשהו יקרה. ה"משהו" הזה הוא דבר חדש כי הוא לא היה שם קודם (חשיבה בונה – קונסטרוקטיבית).
דייוויד פרקינס (1990) טוען כי ליצירתיים חירות ממה שפסיכולוגים מכנים "קיבעון תפקודי", בני אדם נוטים בדרך כלל לחשוב על חפצים במונחי התפקוד המקובלים שלהם, ואינם חושבים על תפקודים אפשריים נוספים, לא מקובלים ולא רגילים. ליצירתיים יש את היכולת לחשיבה בין תחומית, לחיבורים לא מקובלים בין דברים, לחשיבה בהפכים וניגודים – והיכולת לאחד אותם במארג חדש.
חשיבה יצירתית היא היכולת להשתמש במרכיבים קיימים וליצור מהם אמצעי חדש לפתרון בעיה. לצורך כך היא מתבססת בין השאר על חשיבה לטרלית (רוחבית) השונה במידה רבה מחשיבה אנכית, המקובלת כחשיבה מסורתית. מטרתה של החשיבה הלטרלית – פיתוח תפיסות חדשות ורעיונות חדשים, במטרה להיחלץ מרעיונות ומתפיסות ממוסדים על מנת לגלות רעיונות חדשים. השקעת מאמץ רב יותר ברעיונות קיימים ובגישות קיימות לא תסייע בפתרון בעיה שטרם פתרנו, צריך לזוז הצידה בחשיבה כדי לנסות גישות אחרות.
החשיבה לרוחב עוסקת בפתרון בעיות שבהן ההרגלים אינם עובדים או הופכים להיות למכשלה. היא מביאה לידי הסתכלות שונה בדברים שתמיד נהוג לראותם באותה הצורה. חשיבה לרוחב אינה תחליף לחשיבה אנכית, והן משלימות זו את זו ביצירת רעיונות חדשים.
חשיפה של הנחות מקובלות על הכלל והעמדתן בספק מהוות טקטיקה מקובלת של חשיבה יצירתית. אנשים יצירתיים מאופיינים לרוב באוטונומיה מחשבתית, מתנגדים לקונפורמיות, הם נהנים ממקוריות, נוטים לגלות סובלנות רבה למצבים של דו משמעות, אי סדר והעדר סימטריה, ונהנים מהאתגר להתמודד איתם.
ובעסקים:
• כאשר אנו מאמינים באמת ובתמים שאין פתרון לבעיה שלנו אנו נותנים יתרון למתחרה– למעשה לכל בעיה יש פיתרון או אפילו מספר פתרונות. ככל שהפתרונות לאתגרים עסקיים ואחרים יהיו בעלי אופי חדשני יותר, כך תגבר היכולת להתחרות.
• אנשים יצירתיים לוקחים פחות סיכונים הם בטוחים ביכולתם לשאת בכל תוצאה ולהפיק ממנה משהו. בעיות וכישלונות הם אתגר ולא סוף הדרך. הרבה המצאות נולדו מניסויים כושלים. אדם יצירתי הופך כישלון להמצאה רווחית.
• אנשים יצירתיים מפתחים יכולת גבוהה לראיה של הפוטנציאל הטמון בכל מצב. ומכאן שחשיבה יצירתית יוצרת מצבים של זוכים בלבד, ללא פשרות. כל מצב של או-או הוא הזדמנות ליצירתיות.
• אנשים יצירתיים נוטים לחשוב במונחים של העתיד ופחות במושגים של ההווה.
• בעולם שבו הדבר הוודאי היחידי הוא השינוי עלינו לעבוד כדי להגדיר ולבנות את העתיד שלנו. אם לא נעשה זאת מישהו אחר יגדיר אותו בשבילנו על חשבוננו. חזון פירושו לראות את הרעיון כמציאות. (אדיסון ראה חדר מלא אור).
החשיבה שלנו, בגדול מאופיינת בשני מודלים: השופט והילד.
השופט – מעריך ובוחן רעיונות או מידע. מקבל או דוחה. כן או לא, לכל גירוי יש תגובה שמחוברת אליו ומתאימה לו.
השופט שואל - האם זה מתקבל על הדעת?, האם זה רעיון טוב? האם זה הגיוני?
לשופט חלון קבלה שצורתו נקבעת על פי התנסויות קודמות דעות קדומות וידע. אם הרעיון מתאים לחלון הוא מתקבל. אם אינו מתאים הוא נדחה. החלטות מתקבלות כתוצר של ההתאמה. הבעיה מתעוררת כאשר גישה זו אינה מספקת פתרון המניח את הדעת.השופט אינו מסוגל להתמודד עם גוונים של אפור.
הילד מחלץ אותנו במצבים אלה.
הילד שואל - איזה עוד אפשרויות קיימות? מה בפנטזיה שלי? בחלומות שלי.? לו זה היה אמיתי מה היה קורה? יופי, לאן אני יכול להתקדם עם זה? מדהים מה אני יכול לעשות עם זה? למה הרעיון הזה מוצא חן בעיני?
בעסקים – יש אנשים שחשים שמידע ונתונים ייתנו את כל הפתרונות. עובדות הן כל כך מוחשיות כל כך בטוחות שלעתים קרובות מדי גובר הפיתוי להסתפק בהן. אולם דגש על מידע גורם לתחושות בטחון מוטעית. נתונים הם רק חומר הגלם לפתרונות.
אבל יש רק מידע מועט שמצוי ברשותכם ואינו נמצא בידי המתחרה שלכם. מה שאתם עושים עם המידע, מה שאתם רואים בו, מה שאתם מסוגלים להפיק ממנו עד כמה אתם יצירתיים איתו – זה מה שמבדיל ביניכם.
כאן הוא המקום לחשיבה ולשאלות של הילד.
שאלות אלו מאפשרות תשובות פתוחות יותר, זוהי חשיבה רוחבית מסתעפת. החשיבה של השופט היא חשיבה מתכנסת - מצמצת מחשבות וממקדת אותן לנקודה שבה הלוגיקה יכולה לשלוט.
הדרך המומלצת בפתרון בעיות - קודם לחשוב כמו הילד להסתעף, להתרחב, להעלות הרבה רעיונות ופתרונות, ורק אחר כך להתכנס, לצמצם את הרעיונות לרעיונות ישימים והגיוניים.
כדי להשיג את השינוי צריך להאמין שהשינוי יכול לקרות ללמוד לשלוט במיומנויות הנדרשות. לשלב אותן בגישות ובפעולות היומיומיות.
היו מעורבים מבחינה רגשית. היצירתיים עושים דברים בהלהבות רבה שמזינה את העוצמה שלהם ואת מחויבותם. כדי להיות יצירתיים חייב להיות לכם איכפת.
בהצלחה.
כתבה, ליקטה וערכה
מלי שמר M.A. ,מאמנת אישית, ומלווה עסקית. mscoach@017.net.il