נשים יקרות חשבנו לנכון להעביר לידיעתך את המאמר החשוב הזה , העוסק בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי על המגזר השלישי,המאמר דן בתפיסות שהנחנו עד למשבר : "התפיסה שמקורותמימון פילנתרופיים, שהם למעשה "עודפים" של פעילות כלכלית מוצלחת, יוכלו לממן לאורךזמן ובאופן יציב פעילויות חברתיות, חינוכיות, סביבתיות ותרבותיות התגלתה כשגויה, המאמר נותן תמונה של סוגי ההתארגנויות , עסקים חברתיים , קואופרטיבים ועוד שווה קריאה,.
למאמר במלואו.
במת כלכליסט: כשכלכלה וחברה נפגשות
להבדילמעמותות - עסקים חברתיים וקואופרטיבים הם מסגרות המדגישות ביתר שאת את הקשר ביןכלכלה לחברה
|
בני גדרון 16.09.09, 07:30
|
המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות, שלא במפתיע, גם בארגוני המגזר השלישי. עיקרהפגיעה היתה ביכולתם של ארגונים אלה להעניק מענה עצמאי, ישיר ומתמשך לצורכי הקהילה. בישראל בולטת פגיעה זו בירידה במענקים ממקורות פילנתרופיים, בייחוד אלה שמקורםבחו"ל, זאת לצד ביקוש גדל והולך לשירותי הארגונים.
מצב עניינים זה מעלה שאלות בדבר הנחות היסוד שבבסיס ארגונים אלה. התפיסה שמקורותמימון פילנתרופיים, שהם למעשה "עודפים" של פעילות כלכלית מוצלחת, יוכלו לממן לאורךזמן ובאופן יציב פעילויות חברתיות, חינוכיות, סביבתיות ותרבותיות התגלתה כשגויה. ארגונים שהבינו זאת מנסים להיערך למציאות החדשה. חלקם פיתחו אסטרטגיות עסקיותהמשתלבות בפעילותם החברתית, כמו עידוד תעסוקה באוכלוסיות חלשות. אחרים משתמשיםבמשאבי הארגון כגון תשתיותיו הפיזיות — אולמות או חללים — ומשכירים אותם לגורמיםפרטיים, ועוד.
אך לצד ההתפתחויות האסטרטגיות של ארגוני המגזר השלישי, מתפתחות עוד זירותפעילוּת חברתית מחוץ למגזר הציבורי. החשובות שבהן הם עסקים חברתיים וקואופרטיבים.
היסטוריה עולמית ארוכה
עסקים חברתיים אינם שונים מארגונים עסקיים רגילים מבחינת המבנה המשפטי והכלכלישלהם. השוני הוא במטרות. ב־2006 אף זכו העסקים חברתיים לתשומת לב עולמית, כשמוחמדיונוס מבנגלדש, מקים בנק גראמין, זכה בפרס נובל לשלום. מטרתו המרכזית של העסקהחברתי אינה למקסם רווחים עבור בעלי המניות, אלא לתרגם מטרה חברתית למתודולוגיהעסקית. עסק לשיקום נכים, למשל, יתחרה בשוק כמו כל עסק רגיל, אבל הצלחתו לא תימדד רקבשורת הרווח במאזן בסוף השנה, אלא בעיקר ביכולתו לסייע לעובדיו הנכים להשתלבבחברה.
זירה נוספת היא הקואופרטיבים, ארגוני אזרחים המתנהלים על ידי חבריהם באופןדמוקרטי בדומה לעמותות. השוני מתבטא הרווחים — חברי הקואופרטיב הם בעלי הארגוןוהנכסים שלו, ולכן יכולים להתחלק ביניהם ברווח.
לתנועה הקואופרטיבית העולמית היסטוריה ארוכה, ששורשיה במאה ה־19, והיה לה ביטויבולט גם בישראל. כיום רשומות בארץ כ־3,500 "אגודות שיתופיות" (קואופרטיבים), רובםבמגזר החקלאי. השינוי הגדול התרחש בעשור האחרון, כשבארץ ובעולם החלו אזרחים להתאגדסביב נושאים כמו צרכנות, שירותי אנוש, איכות הסביבה ועוד. כך, למשל, מוקמים בקנדהארגונים הקונים במשותף טורבינות רוח לייצור חשמל; החברים זוכים בחשמל זול ושומריםעל איכות הסביבה. באיטליה זוכים קואופרטיבים המשלבים אוכלוסיות חריגות לעדיפותבמכרזים עירוניים לאספקת שירותי אנוש, גינון וניקיון. בישראל קמו לאחרונה עשרותאגודות בתחום המזון האורגני, העצמת נשים, ויש עשרות קומונות, קיבוצים עירונייםו"קהילות" עירוניות.
הפתרון היצירתי
הבעיות בפניהן ניצב העולם אינם צפויות להיפתר גם לאחר המשבר, ומחייבות פתרונותיצירתיים. להבדיל מעמותות — עסקים חברתיים וקואופרטיבים הם מסגרות המדגישות ביתרשאת את הקשר בין כלכלה לחברה. כעת על קובעי המדיניות החברתית, כמו גם גורמיםפילנתרופיים, לתכנן תמיכה בפעילות כזאת. באנגליה כבר הבינו זאת: ה"מיניסטריון למגזרהשלישי" (יש כזה!), הקובע מדיניות בתחום, עוסק במגוון ארגוני האזרחים ואינו מבחיןבין אלה המורשים לבין אלה המנועים מלחלק רווחים.
זה אפילו עולה בקנה אחד עם תפיסת הצדקה היהודית: מבין שמונה מעלות הצדקה שמונההרמב"ם, המעלה הגבוהה ביותר, גבוהה אפילו ממתן בסתר, היא כשאדם נותן לעני "מתנה אוהלוואה, או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריותלשאול".
הכותב שימש כמנהל המרכזהישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן־גוריון בנגב
להבדיל מעמותות — עסקים חברתיים וקואופרטיבים הם מסגרות המדגישות ביתר שאתאת הקשר בין כלכלה לחברה
