הבנקים חוששים: מצמצמים אשראי ומעלים ריביות
הבנקים נוקטים שורת צעדים למזעור נזקים. במקביל הם מצטיידים במזומנים למקרה שהציבור יבקש למשוך את כספו
רונית גודמן, "כלכליסט"
פורסם:  21.09.08, 10:06

המהומה שהתחוללה בשבוע שעבר בבורסות העולם וגם בזו של ישראל יצרה מציאות חדשה במערכת הבנקאית המקומית. שמועות שעלו וירדו בקצב מהיר ומתמיד, לצד חששות מהשפעות מחנק האשראי הצפוי בשווקים, הובילו לירידות שערים חדות במניות הבנקים המקומיים ולתחושה שמה שהיה לא יהיה עוד.
 
השבוע השחור של הכלכלה העולמית: כל הדיווחים והפרשנויות
 
מדד מניות הבנקים צנח ב־18%, בהובלת בנק הפועלים, שאיבד רבע משוויו בתוך שבוע. רצף האירועים החריג הפתיע את הבנקים בתקופת ההכנות לראש השנה, המנוצלת להרמות כוסית חגיגיות עם הלקוחות המובילים. בחלק מהבנקים, למשל בהפועלים, קיימו את הרמת הכוסית החגיגית כבר בשבוע שעבר, בהשתתפות כל צמרת הבנק - ובה היו"ר דני דנקנר, המנכ"ל צבי זיו ובכירי המשק. לצד הברכות נוצל האירוע גם לניסיונות הרגעה ולהסברים באשר למה שהתרחש בימים האחרונים וצפוי בשבועות הבאים.
 
מי שלא זכה לשמוע את מנהלי הבנקים הוא הציבור הרחב, שכבר מצביע ברגליים. הדיווחים מכל בתי ההשקעות ומהגופים המנהלים את החסכונות לטווח ארוך מצביעים על משיכות בהיקף של מיליארדי שקלים מקופות גמל, מקרנות נאמנות, מקרנות השתלמות ועוד. הבנקים מדווחים על זרימה מסיבית של כספים מאפיקי החיסכון הנחשבים ללא בטוחים לטובת האפיקים הסולידיים כגון מק"מ, קרנות כספיות, פיקדונות ותוכניות חיסכון, שמעניקים ריבית נמוכה יחסית אבל הרבה שקט נפשי בימים סוערים, ויש שאף מעדיפים את לקבל את כספם במזומן.
 
בלי מוצרים מובנים
הבנקים, מצדם, הפסיקו בימים האחרונים לשווק מוצרים מובנים - אותם מוצרים שנועדו לתקופה מוגדרת ושצריך לגבותם במוצרים אחרים. כמו כן, היועצים בבנקים קיבלו הוראה לא לבלום לקוחות שרוצים לצאת מאפיקים מסוכנים (מוצרים בעלי חשיפה גבוהה לשוק המניות) ולהשקיע באפיקים סולידיים. בחלק מהבנקים ביטלו השתלמויות שתוכננו מזמן וימי עיון, ואף ביקשו מחלק מהיועצים בסניפים לבטל חופשות שתכננו. הסיבה לכך, מסבירים במערכת הבנקאית, היא לנסות לתת מענה ללקוחות המודאגים הרבים המתקשרים לברר מה קורה או מה עלול לקרות לכספם.
 
אמצעי אחר שנוקטים בבנקים בשקט הוא הגדלת רזרבות המזומנים לכל מקרה שבו ירצו לקוחות רבים למשוך כספים.
 
במקביל נוקטים במערכת הבנקאית שורה של אמצעים שמטרתם לצמצם את היקף האשראי, כגון העלאה חדה של הריביות השונות. כך, למשל, הריבית על הלוואות ON CALL שהבנקים מספקים ללקוח (לפעמים אפילו באמצעות הכספומט) עלתה ב־1.5%-1%. בשיעור דומה עלו הריביות על הלוואות לטווח קצר של יום או כמה ימים. במקרים אחרים בוטלו או קוצצו במידה ניכרת קווי אשראי שניתנו ללקוחות עסקיים.
 
תחום אחר שבו תוצאות הטלטלה של השבוע האחרון עשויות לבוא לידי ביטוי הוא המשכנתאות. העלייה ברמת הסיכון במשק, שבאה לידי ביטוי בעלייה בתשואות איגרות החוב, הובילה לצמיחה ניכרת בעלויות מקורות המימון של הבנקים. לכן, גם הריביות על משכנתאות החלו לעלות בבנקים למשכנתאות בין 0.15% ל־0.3%.
 
במקביל, מתן הלוואות נעשה סלקטיבי יותר, ובלאומי למשכנתאות, כפי שנחשף ב"כלכליסט", אף החלו להגביל מימון משכנתאות לעד 70% מערך הנכס, ולא כפי שהתאפשר לפני כן, מימון של 85%-90%.

מבולבלים? כל מה שרציתם לדעת על המשבר
בשל חשיבות הנושא אנו מביאות את הכתבה שפורסמה באתר ynet ע"י אליצפן רוזנברג ותני גולדשטיין 19.09.08 במלואה לעיונכם .

מדוע פרץ המשבר הכלכלי? מתי יסתיים? מה קרה לליהמן ברדרס ול-AIG? מה יהיה בבורסה, ובמקום העבודה? האם להשקיע במניות, במטבע חוץ, במק"ם או מתחת לבלטות? ynet מנסה לעשות סדר בבלאגן שהגיע מוול-סטריט
 
המשבר הכלכלי בארצות הברית כבש השבוע את הכותרות בתקשורת. כל צרכן חדשות יודע שהמצב בכי רע, שמע על "הקריסה הגדולה" של השווקים בניו-יורק, על הבנק הגדול שקרס שם ועל הצרות הגדולות של AIG. אבל המונחים והנתונים הכלכליים הם מסובכים מטבעם, והררי המלל שנאמרו ונכתבו על המשבר מבלבלים עוד יותר. כדי לעשות קצת סדר בבלגן ולהפיג את הפחד מהבלתי-ידוע, הבאנו תשובות לאחדות מהשאלות הקשות שמעלה הקריסה בשווקים.
 
משבר כלכלי עולמי: סיקור מיוחד ב-ynet
 
מדוע פרץ המשבר הכלכלי?
 
המשבר הכלכלי המתפשט בעולם הוא נגזרת של המשבר הכלכלי הפוקד את ארצות הברית מזה למעלה משנה, המכונה "משבר הסאב-פריים". ארצות הברית היא מרכז הכלכלה העולמית, וכשהמצב הכלכלי בארה"ב מידרדר, נפגעת הכלכלה בעולם כולו.
 
מה הוא משבר הסאב-פריים?
 
משבר הסאב-פריים פרץ בגלל ליקויים בשוק המשכנתאות בארה"ב. המשק הצרכני האמריקני בנוי על בסיס אשראי: באמריקה מקובל להשתמש באשראי כמעט לכל רכישה. הבנק מעניק לכל לקוח דירוג אשראי לפי ההיסטוריה הכספית שלו: אדם שמחזיר הלוואות בזמן ובמלואן מקבל דירוג אשראי גבוה. לווה שחזרו לו צ'קים או לא עמד בתשלומים, מקבל דירוג נמוך. בשל כך, יש בארה"ב שני סוגים של בנקים: בנקים המעניקים הלוואות בריבית נוחה ללווים ה"טובים" וחברות המעניקות הלוואות בריבית גבוהה ללווים ה"בעייתיים", המכונות "שוק הסאב-פריים".
 
כדי לגייס כסף לשם הלוואתו ל"לווים הבעייתיים", מכרו חברות הסאב-פריים איגרות חוב. כל זמן שהלווים החזירו את המשכנתאות, הכל עבד כשורה - הבנקים קיבלו כסף מהלווים והשתמשו בו כדי להחזיר כסף לרוכשי האג"ח. רוכשי האג"ח השתמשו בהחזרי ההלוואות וגייסו כסף מחברות רבות הנסחרות בבורסה בארה"ב ובעולם, ובכלל זה בישראל.
 
אלא שבשנים האחרונות עלו מחירי הנדל"ן בארה"ב בתלילות, הריבית עלתה והלווים - שרובם מהשכבות החלשות של החברה האמריקנית - התקשו לעמוד בתשלומים, ובסופו של דבר, הפסיקו לשלם והחברות פשטו את הרגל ולא החזירו את האג"ח. בעלי ההון, שהלוו כסף לבעלי האג"ח, שקעו גם הם בהפסדים, ובשוק ההון העולמי נוצר חור ענק של כסף חסר.
 
האם המשבר צפוי להמשיך ולהחמיר, או שצפויה התאוששות? מישהו יודע בכלל?
 
האמת היא שאיש אינו יודע בוודאות. ישנם אנליסטים המעריכים שאנו נמצאים בשיאו של המשבר, בתחתית או קרוב מאד לשם, ולכן צפוי בקרוב שינוי לטובה. מרבית האנליסטים כמעט משוכנעים כי המצב ישתפר בטווח של שנה מהיום. עם זאת, יש לציין שמרבית האנליסטים לא צפו שהמשבר יפרוץ, וכמעט אף אחד מהם לא ידע מתי זה בדיוק יקרה, כך שכדאי לקחת את ה"נבואות" וה"תחזיות" הללו בעירבון מוגבל מאוד.
 
מדוע קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס?
 
משבר הסאב-פריים יצר חוסר אמון כללי במערכת הפיננסית. בנקים ובתי השקעות מבוססים על אמון, על הלוואת כספים והפקדה שלהם. כשהאמון מתפוגג, נוצר חוסר בהירות לגבי הביטחונות שמחזיק הבנק. איש אינו מוכן להלוות לו כסף, והוא אינו יכול לגייס הון. עמוד השדרה של הבנק, גיוס ההון, נפגע, והוא קרס.
 
האם יש חשש שגם בנקים ובתי השקעות בישראל יקרסו?
 
הסיכוי לכך הוא קטן ביותר. חשוב לזכור שמקור המשבר הוא בארה"ב ולא בישראל. המשבר משפיע גם עלינו, אבל השפעתו קטנה יחסית. המערכת הפיננסית בישראל שונה מאד מזו האמריקנית. היקף הסיכונים להם חשופים הבנקים כאן הוא נמוך. החשיפה של גופים פיננסים בישראל למוסדות הפיננסיים הבעייתיים בארה"ב נמוכה. וגם הפיקוח על המוסדות הפיננסיים בישראל נחשב, יחסית, הדוק.
 
מדוע הלאים הבנק המרכזי של ארה"ב את חברת הביטוח AIG?
 
AIG מוכרת, בין היתר, ביטוח לחברות מפני האפשרות שייהפכו להיות חדלות פירעון (שלא יוכלו להחזיר את חובותיהן). כשרוב החברות פרעו את חובותיהן לחברות ש-AIG ביטחה, הכל היה בסדר. אך כשלקוחות של רבות מאותן חברות התקשו להחזיר חובות, AIG נאלצה לממש את הביטוח ולשלם להן במקום בעלי החוב, וזה עלה לה הרבה כסף - יותר מ-20 מיליארד דולר בתוך שנה וחצי. זאת, בנוסף להפסדים שרשמה מתחומי ביטוח אחרים, גם הם בגלל המשבר.
 
AIG גם מוכרת ביטוחי אשראי, ולשם כך עליה לקבל מחברות הדירוג דירוג אשראי ברמה גבוהה. בתחילת השבוע הורידו החברות את דירוג האשראי שלה
הפסדיה. השאלה, מתי AIG תקרוס כפי שקרסה ליהמן ברדרס, הפכה לשאלה של זמן. איש לא ידע מה תהא המשמעות של קריסת AIG וכיצד תשפיע על השווקים הפיננסיים, ורבים חששו שהיא תביא לקריסה מוחלטת של הכלכלה העולמית. זאת, בניגוד לליהמן ברדרס, שהכלכנים יכלו להבין את המשמעות הפיננסית של קריסתו, ולהיות בטוחים שהיא לא תגרום לאסון. הממשל החליט, איפוא, שבמקרה של AIG אסור לקחת סיכונים.
 
האם צרותיה של AIG בחו"ל ישפיעו על לקוחותיה בישראל?
 
הסניף המקומי של AIG הוא רווחי ומנוהל באופן עצמאי, וגם כשלא היה ברור אם AIG תשרוד את המשבר, הבטיחו מנהליה בישראל שלא צפויה בשום מקרה פגיעה בכספי הלקוחות. כעת, לאחר שהחברה הולאמה, הם יכולים להיות בטוחים שכספם יוחזר להם.
 
מה מצב שוק המט"ח בזמן משבר כזה?
 
שוק המט"ח מתקשה למצוא כיוון. הדולר, שירד בשנה האחרונה אך בשבועות האחרונים התחזק מול מרבית המטבעות האחרים, שוב נעצר לאחר הקריסות של השבוע האחרון. הסוחרים מחפשים כעת עסקאות שיגנו עליהם מפני קריסות נוספות.
 
אז באיזה מטבע כדאי להשקיע עכשיו, אם בכלל?
 
בתקופות של משבר אנשים נוטים לרכוש מטבעות בעלי ריבית נמוכה, כמו היין היפני והפרנק השויצרי. יש בכך היגיון רב, כיוון שהם נוטים להיות מטבעות בטוחים יותר. בנוסף, יש נטיה בזמן משבר להתחזקות של הזהב.  הציבור נוטה להיאחז בדברים מוחשיים, וכנראה ש"הבהלה לזהב" היא אחת הצורות בהן הנטיה הזאת באה לידי ביטוי. זאת, למרות שאין לכך סיבה הגיונית.
 
אם המשבר יגיע לישראל, השקל יפסיק להתחזק?
 
השקל הוא מטבע חזק, ואנו עדים לכך כבר תקופה ארוכה. הכלכלה הישראלית נחשבת לכלכלה חסונה והנתונים הכלכליים בישראל היו טובים בהשוואה לחלק גדול משאר המדינות המפותחות. כל זה מביא להתחזקות השקל, בלא קשר למשבר. גם כעת, בזמן המשבר, השקל ממשיך להתחזק, וייתכן שבטווח הקצר ההתחזקות תימשך. עם זאת, אם וכאשר השוק העולמי יצליח להתאושש, סביר להניח שנראה את הדולר שב ומתחזק.
 
מה עומד לקרות בבורסה בתל-אביב?
 
קשה מאוד לדעת. הבורסה הישראלית - בניגוד לשקל - מושפעת מאד מהבורסה האמריקנית. כמעט כל האנליסטים מסכימים כי בישראל נוצרה בימים האחרונים פאניקה מוגזמת, שגרמה להרבה מאד משקיעים לבצע מהלכים דרסטיים ולא ריאליים, והביאה לירידות קיצוניות בבורסה המקומית. גורם בשוק ההון אומר כי "מה שגרם לכל הבלאגן זה הפחד מפני קריסה ולא נתון כלשהוא שהעיד על קריסה". בלאגן מסוג זה יכול להיפסק מחר בבוקר, אך באותה מידה יכול גם להימשך.
 
האם זה הזמן לקנות מניות, למכור אותן, או לשבת על הגדר ולחכות?
 
הגישה לפיה כדאי למכור הכל איננה נכונה בשום מקרה, כיוון שהשוק עלול לעלות באופן פתאומי (וכבר ראינו מקרים כאלו בעבר) ובמקרה כזה, מי שימכור הכל יחמיץ את הסיכוי להחזיר לעצמו את ההפסד, ולו באופן חלקי. יתרה מזאת - ייתכן בהחלט שיש כעת מציאות בשוק המניות.
 
מצד שני, איש אינו מבטיח שכבר הגענו לתחתית, וייתכן בהחלט ששוק המניות ימשיך לרדת. לכן, צריך לחשוב פעמיים לפני שקונים ולבדוק - מה רמת הסיכון שאתם מוכנים לספוג ומה אורך הרוח שלכם. וגם מי שמחליט לרכוש, מן הראוי שיעשה זאת במינון זהיר.

 איפה כן כדאי להשקיע את הכסף?

 בתקופות של אי-וודאות מומלץ להפקיד את הכסף בחשבונות לטווח קצר יחסית, באפיקי השקעה בטוחים כמו: תוכניות חיסכון צמודות למדד, אגרות חוב ממשלתיות ומק"מים.
 האם הירידה במניות תפגע בחסכונות הפנסיוניים של הלקוח הממוצע?
כן. רוב מכריע של כספי הלקוחות בקופות הגמל, קרנות הפנסיה ופוליסות הביטוח מושקע באג"ח ממשלתי וקונצרני, חלקו בפקדונות ובמזומנים וחלקו במניות. בכל אפיקי ההשקעה הללו תירשם תשואה שלילית. רוב האנשים שטרם פרשו לגימלאות צפויים לשאת בהפסדים שיש להם השלכה על גובה הקצבה שתשולם להם בעת פרישתם. 
עם זה, חשוב לזכור כי לאורך השנים שוק ההון עולה יותר מאשר יורד, כך שמי שהפרישה שלו עדיין רחוקה, צפוי בסופו של דבר לקבל בחזרה את הכסף שהפסיד בזמן האחרון. מי שנמצא סמוך יותר לנקודת היציאה, ירגיש את ההפסד חזק יותר.

האם האבטלה בישראל צפויה לעלות?

 ההערכה היא שכן. מרבית הכלכלנים סבורים שהצמיחה במשק הישראלי צפויה לעבור האטה. זאת, כיוון שהמשק הישראלי נשען על ייצוא, והייצוא נמצא כעת בירידה בשל ההאטה בכלכלה במדינות שאליהם אנחנו מייצאים את סחורותינו. קיטון של הייצוא והאטה בפעילות המשק מביאים, כמעט בהכרח, לירידה בביקוש לעובדים, שמחמירה את האבטלה.
 המשבר גרם לירידה חדה במחירי הדירות בחו"ל. האם זה יקרה גם בישראל? האם זה הזמן לקנות דירה? 
 התשובה, כמו בעניין המניות, היא שאיש אינו יודע. האטה, אבטלה ומשברים פיננסיים, עשויים לגרום לירידה בביקוש לדירות, שאמורה להביא לירידת מחירים, אך, כאמור, עדיין לא בטוח שישראל תגיע למיתון כמו זה שנראה בחו"ל. בנוסף, בישראל יש מחסור בדירות, שגורם למחירים לעלות גם כאשר הביקוש נמוך. כך או כך, משברים כלכליים הם זמן גרוע להשקיע בנכסים: מי שרוכש דירה להשקעה עשוי למצוא את עצמו משקיע בנכס שערכו יורד, ומי שרוכש דירה למגורים עשוי להתקשות לשלם את המשכנתא.
 
ואולי בכלל כדאי להוציא את הכסף מהבנק ולהחביא אותו מתחת לבלטות?
 הנטיה הטבעית של אנשים בעת משבר היא לשמור את הכסף קרוב אליהם. אבל אם יוצאים מתוך הנחה שהבנקים הישראליים אינם עומדים על סף קריסה, יש היום, למרות הכל, אלטרנטיבות טובות לכסף מאשר להשקיע אותו ב"חשבון בלטות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3599011,00.html