| לריסה נזרוב, אומנית ויטראז', עסקה ברוסיה בהנדסת בניין. לאחר שעלתה לארץ וילדה את בתה, החליטה לממש את הנטיה האומנותית שלה ולמדה ויטראז'. תוכלו לפגוש אותה ליד הדוכן שלה בנחלת בנימין |
 |
נזרוב לריסה, אומנית ויטראז', עלתה לארץ ממוסקבה בשנת 1992. דניאלה, בתה הבכורה והיחידה, נולדה בשנת 1993, אז החליטה לריסה לעשות הסבה מקצועית ולהפוך את האומנות, שתמיד אהבה, למקצוע. בשנת 1998 הקימה עסק של עבודות אומנות דקורטיביות מויטראז' וקיבלה רישיון למכור במדרחוב נחלת-בנימין בת"א. את עבודותיה קונים ישראלים וגם תיירים מכל רחבי העולם והן נמכרות גם בגלריה בשוויץ.
"הקישוטים העתיקים ביותר מזכוכית נמצאו בשנת 400 לפנה"ס באוזבקיסטאן. המילה ויטראז' מקורה מצרפת מהמילה Vitre שפירושה זכוכית החלון. בתחילת המאה ה-19, אדם בשם טיפני פיתח טכניקה חדשה של ויטראז' שהובילה לייצור מוצרים חדשים כגון אהילים וקישוטים נוספים לבית. עבודות הויטראז' מוסיפות לבית צבעוניות, אור ואנרגיות חיוביות", מספרת לזרוב על אומנות הויטראז'.
איך הגעת לרעיון של העסק?
"כבר מילדות אהבתי והתחברתי לאומנות, הודות לאבי שהיה במקצועו מהנדס בנייה אך, בשעות הפנאי היה מצייר תמונות של נופים בצבעי שמן.
לריסה כמו אביה היא בעלת תואר ראשון בהנדסת בנייה, עבדה במקצוע זה משך שנים ואח"כ הייתה אחראית על רכישת מכשירים רפואיים לבית-חולים גדול.
"כשעליתי לארץ רצתה לעשות שינוי לא ידעתי במה להתעסק, הכול היה זר ומוזר ולא ידעתי עברית, אך דבר אחד ידעתי בוודאות, האומנות זורמת בעורקיי ואני רוצה ללמוד משהו בתחום. נרשמתי לקורס פרטי בויטראז', שכולם שם היו דוברי עברית ורק אני הבנתי מילים בודדות. בסיום הקורס הבנתי שזה מה שאני בוחרת לי למקצוע ושאני חייבת להקים עסק משלי".
החזון שלך לגבי העסק
"בעתיד, אני רואה את העסק שלי מתקדם וגדל ואת יצירותיי נמכרות באירופה ובאמריקה. ברצוני להעביר סדנאות כדי ללמד עוד אנשים את מקצוע הויטראז', הן בארץ והן בעולם. הייתי רוצה לכתוב ספר :"אין סודות בויטראז"".
קושי שאת צריכה להתמודד איתו בעסק?
"הקושי הגדול ביותר שאיתו אני צריכה להתמודד בעסק הוא מכירת העבודות שלי לחנויות".
משהו שאת גאה בו בעסק?
"אני גאה בכך שהתחלתי את דרכי בזכות 12 שיעורים פרטיים בויטראז' ושיצירותיי מקוריות וייחודיות ושאפשר להשיג אותן רק אצלי. אני גאה שהלקוחות שלי מחו"ל ומישראל מודים ומפרגנים לעבודותיי, אני גאה בזה שבזכות העסק שלי הכרתי אנשים שהפכו לחבריי הטובים. והכי חשוב, למדתי עברית בזכות חבריי האומנים ב"מדרחוב נחלת-בנימין".
תארי לנו סדר יום טיפוסי שלך?
"היום שלי מתחיל בכך שאני מחליטה איזו יצירה מתחשק לי ליצור. אני חותכת זכוכית ומהחתיכות שיוצאות לי אני מקבלת השראה לרעיון חדש. אני דוחה את העבודה שתכננתי וקודם כל עובדת על הרעיון החדש ורק אח"כ חוזרת ומסיימת את מה שהתחלתי קודם".
איך את משלבת בין בית למשפחה?
"הסטודיו שלי הוא גם ביתי ולכן הכול פשוט מאוד. כשבתי חוזרת מביה"ס אנו אוכלות יחד ארוחת צהריים ומספרות אחת לשנייה מה חדש, אח"כ כל אחת חוזרת לעיסוקיה. כשבתי מסיימת להכין שיעורים אנחנו מבשלות ומנקות ועושות קניות יחד ומידי פעם היא גם עוזרת לי בעבודה".
האם יש לך פרגון לעסק?
"בתי מפרגנת לי מאוד ומעודדת אותי להמשיך את העסק. היא תמיד אומרת לי את המשפט :"יהיה לך כל מה שרק תרצי".
טיפ לבעלות עסקים
"התמקדו בהצלחה, הסתכלו תמיד על הדברים המצליחים והטובים שבעסק וטפחו אותם. כך תצליחו".
מה הכיף שלך?
"הכיף שלי הוא לצעוק "יש, וואו" כל פעם שאני מתרגשת ממשהו חדש שיצרתי".
מה החלום שלך?
"החלום שלי להפוך את העסק לרווחי ומשגשג ולקנות מהכסף שארוויח בית לפנסיה בספרד".
משהו שלא יודעים עליך
"כשהייתי ילדה, לשכן שלנו היה עץ שזיפים והייתי צריכה לבקש רשות לאכול מהעץ, התביישתי לבקש והחלטתי לגדל לי עץ שזיפים משלי- בבטן. בלעתי גרעין שזיפים ואדמה והאמנתי שהעץ יצמח".
מוטו לחיים
"אנחנו מחליטים מה יהיה מצבינו ואיך יראו חיינו".
_____________________________
באדיבות אסימון, אתר הנשים של ישראל