|
15 נשים נרצחו השנה על ידי בעליהן, בעלים שמכנים זאת רצח מתוך אהבה. אחת מכל שלוש נשים הותקפה מינית, אחת מחמש נאנסה, אחת משש עברה גילוי עריות, כל זאת בחברה שעוטפת את עצמה בקשר שתיקה. ואם לא די באלימות רצחנית ובאלימות מינית, מוטלת על נשים רבות גם אלימות כלכלית, כששליש מהנשים מכלל הציבור מרוויחות פחות או שווה ערך לשכר מינימום, שהוא שכר רעב, כי הרי מזמן ידוע כי עבודה היא לא ערובה לפרנסה הגונה.
35 אלף משפחות חד הוריות, שבראש רובן חיה אישה, חיות מתחת לקו העוני, כל זאת כשפערי שכר בין נשים וגברים רק הולכים וגדלים, כשבממוצע מרוויח גבר 24.7 אחוז יותר מאשה שמחזיקה בדיוק באותה המשרה. ב-25 בנובמבר יציינו ברחבי העולם וגם בישראל את יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, אז זו העת לחזור ולסמן, אנחנו חיות בחברה שמפלה סדרתית נשים.
ובתוך כל אלו כדאי שנזכור כי מרבית הנשים חוות הטרדה מינית בעבודה, מהערות מיניות, להתניות של שכר תמורת כניעה לצרכיו של הבכיר ממנה במדרג, להצעות מיניות מפורשות שלא מותירות לה דרך בריחה. וככל שאשה תלויה יותר במקום עבודתה, כך היא נאלצת להשתיק אל תוכה את עוצמת ההשפלה של ההטרדה.
|
ככל שנשים הן פגיעות יותר במוצאן האתני, בלאומיותן, בהיותן מהגרות, חד הוריות, חיות בעוני, ללא השכלה מקצועית מבוקשת בתעסוקה, כך הן נמצאות חשופות יותר לשורה ארוכה של חסמים שמונעים מהן להתקיים בכבוד וללא אפליה. אלו נשים שפגיעות להטרדה מינית בעבודה, להעסקה לא הוגנת כלפיהן בתנאי השכר, ליחס מתעמר מצד בוס זה או אחר, לפיטורין מזדמנים, להעסקה דרך חברות קבלן.
גם כאשר הן יוצאות ממקום עבודתן, בו רבות מהן מרוויחות פחות ממה שיוכלו בעטיו לפרנס את עצמן ומשפחתן, נמצא לו אותו מרחב ציבורי פוגעני לנשים, שמתייחס אל כולנו כאל אובייקט מיני. פרסומות סקסיסטיות ופורנוגראפיות בראש ושלטי חוצות, כרטיסי ביקור שמזמינים כל דכפי לקנות בכסף שירותי מין מנשים, הטרדות מיניות ומגדריות אינספור מצד עוברי אורח ומצד קרובים ושכנים. וכאשר אל תוך המרחב הפרטי אנו נכנסות, חושבות אולי כי זה מבצר בטוח מפני אלימות כלפינו, אליה אנו חשופות בעבודה ובחוצות, הרי שנכון לנו מפח נפש נורא עם שלל פרסומות ותוכניות טלוויזיה, מבית יוצר סקסיסטי, כי כך מעלים רייטינג ומכירות בישראל, על ידי הגחכה והחפצה של אשה.
ואם לא די בכך, הרי שישנן אינספור נשים שבשל אפליית השכר בתעסוקה, הן נמצאות תלויות בשכר בעליהן. אם הן רוצות להתגרש, רבות מהן אינן יכולות לכך, כי אחרת ימצאו את עצמן עם סיכון אמיתי להיוותר ללא קורת גג. כך נמצאות הנשים גם בתוך כותלי ביתן תלויות בבעלים, בשכר, בקיום, בתנאי המחייה. ואם המדובר בבעלים שעושים שימוש לרעה באותו כוח חברתי-כלכלי, מעטות יכולות לנוס על נפשן, בין אם משום הקושי העצום להיות עצמאיות כלכלית ללא גבר לצידן, ובין אם כי הן פוחדות כי אם ירצו להתגרש, הוא ירצחן.
|
אלימות נגד נשים זו מכת מדינה. בבית, ברחוב, בשוק התעסוקה, בכל אלה ניצבים מחסומים אלימים, שמאלצים נשים להתכווץ אל חיים מעורערים, לא בטוחים. יבואו נא שרים, חברי כנסת, מעסיקים, ויצטרפו אלינו גם עתה, ביום המאבק באלימות נגד נשים, כמו גם בימים אחרים, ויחברו אתנו כדי למגר את אותה מכה חברתית.
כי בחברה שיש בה מגיפה של הטרדה מינית בעבודה, בחברה שיש בה נשים שנרצחות בשם אהבה, בחברה שמפרסמת ומביטה בנשים כאובייקטים מיניים, בחברה שסוחרת בנשים כמו בשוק עבדים, בחברה ששכר עבודה של נשים נמוך בעשרות אחוזים מזה של גברים, בחברה שדורשת מנשים להיות אימהות אך מפטרת אותן בדיוק בשל היותן אמונות על שלום וחינוך ילדים וילדות - יש להסיר לאלתר את אותן חומות בצורות שמונעות מנשים לחיות בחירות, בכבוד.
לקראת ה-25 בנובמבר תוכל ויוכל כל אחד מאתנו לגלות מיהם אותם מקבלי החלטות שמצטרפים אלינו בדרישה לצדק ולשוויון, כי יש עתה הזדמנות לכל אחד מאותם הבכירים, להודיע קבבעל מעמד ציבורי, מה הוא מתכונן לעשות לטובת מיגור אפליה נגד נשים בשנה הקרובה, כי די לנו בהבטחות ריקות, הגיע הזמן להפסיק את המגיפה הרעה הזו.
|
