ביום העיון השתתפו כ- 70 משתתפים\ות  ממספר מגזרים, ביניהם רשויות עירוניות, משרדי ממשלה, ביטוח לאומי, עמותות וארגונים חברתיים, יזמיות עסקיות וכן נציגים\ות מהאקדמיה.
להלן תקציר הדברים מיום העיון המוצלח והפורה שהתקיים באווירה נעימה ועניינית:

ספא יונס, מייסדת ומנהלת את עמותת ערוס אל באחר, שחזונה להעצים נשים ערביות מבחינה אישית, קהילתית וכלכלית ולקדם את זכויותיהן, הציגה את פעילות העמותה:
העמותה מפעילה כיום קורסים בשיתוף עמותת סביבה תומכת, להקמת עסקים זעירים לנשים וכן מסייעת להתארגנות של שני קואופרטיבים של נשים; האחד, ייצור בובות לשיווק לחו"ל והשני, פועל כספק בתחום התפירה. עבודת העמותה מתמקדת בהעצמת הנשים בסוגיית התעסוקה, ומתייחסת לנושא ההכנסה כסוגיה מרכזית בחייהן של הנשים. רבות מהנשים אינן יכולות להשתלב בשוק העבודה כשכירות, אלא כעובדות עצמאיות בשטח. לאור זאת, העמותה שמה דגש על חשיבות שיתוף הפעולה עם גורמים שונים בקהילה, כולל עמותות ועסקים גדולים.

פרופסור בנימין גדרון,  אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הינו המייסד של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי והעומד בראשו.

גדרון מיקם את העשייה המרשימה של העמותות האחראיות על הכנס בתוך הקשר של קיום צעדים ראשונים של תופעה של עסקים חברתיים ההולכת ומתעצמת. הגדרתו לעסקים חברתיים ככאלה שיש להם מטרה חברתית, ומשתמשים במתודולוגיה עסקית כדי להשיג אותה. החידוש בעסקים חברתיים הוא שנדרש מהם לקדם מטרה חברתית על ידי עבודה עם אוכלוסיות מוחלשות, לשלם שכר הוגן לעובדים, לייצר מוצר או שירות טוב ואיכותי וכל זאת תוך שמירה על רמת מחירים תחרותית. עם זאת, בעסק חברתי הרווח אינו מגיע למשקיע או לבעלים, אלא מושקע בהרחבת העסק ובהשגת מטרות חברתיות נוספות. גדרון הציג תוצאות מחקר שערך לפיהן עסקים חברתיים מגיעים בממוצע לגודל של יותר מפי 10 מעמותות שהסוגייה העסקית פחות משמעותית אצלן. כדי לקדם את תחום העסקים החברתיים לרמה משמעותית, יש צורך בתמיכה ממשלתית רחבה כמו למשל בסוגיות של מיסוי ועוד. בנוסף, גדרון הצביע על חוסר במחקר וידע בנושא.

אליסה גוטסמן, יועצת להשקעות חברתיות, עוסקת בייעוץ עסקי לעמותות ופיתוח אחריות חברתית לעסקים.אליסה טוענת שכל עמותה או ארגון חברתי הוא עסק, גם אם המטרה היא לא כסף אלא תשואה חברתית. אליסה מתארת מהלך בו ארגונים עסקיים רואים יותר מטרות חברתיות, ובנוסף ישנם קורסים בנושאים חברתיים גם בפקולטות של מנהל עסקים וכלכלה. מחקר שנערך על ידי עו"ד רחל בנזימן, מיפה עמותות על ציר שבין מיקוד במטרות חברתיות ושוליות של מטרות עסקיות, למיקוד במטרות עסקיות ושוליות של מטרות חברתיות, כשהעסקים החברתיים ממוקמים באמצע הציר. אליסה מציגה אי התייחסות מספקת של הארגונים החברתיים לתכנית עסקית, ולידע מקצועי בגיוס משאבים, במדידת אפקטיביות ובניהול שותפים או משקיעים.

אסתי דורון, רכזת נושא פיתוח כלכלי קהילתי במשרד השירותים החברתיים, התמקדה בנושא החזקת שותפויות כאתגר משמעותי. אסתי הציגה את ההיבט האישי של השותפות, והדגישה את החשיבות של ההיבט הארגוני, הכולל הגדרת גבולות מסודרים בין ארגונים. בהמשך, העלתה את סוגיית הביורוקרטיה העומדת בדרך למכרזי מדינה כמכשול עם פן חיובי, כמעין חסם מול כוח מופרז של ארגונים עם יותר כסף בתוך שותפויות. בשותפויות בין קהילה ועסקים יש פוטנציאל לשפר את הצד העסקי של השותפות תוך מציאת פתרונות יצירתיים ונתינת מענה.

חגית רובינשטיין, מנהלת תחום עסקים זעירים בקרנות קורת, מנהלת כיום את שתי קרנות המיקרופיינאנס המשמעותיות בישראל - SAWA לנשים ערביות והלוואות זעירות לנשים בעלות עסקים בשיתוף בנק הפועלים.

עסקים זעירים עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל שיש להם לרוב עובד אחד והוא בעל העסק, עשויים להניב השפעות חיוביות מאוד. ברמה האישית משפחתית, ההכנסה של המשפחה גדלה באופן משמעותי ומעמדה של האישה בתוך המשפחה משתפר. בנוסף, הצלחת עסק זעיר מובילה ליצירת מקומות עבודה נוספים ותורמת למדינה שאינה צריכה לממן השלמת הכנסה לנשים בעלות העסקים. עם זאת, את ההשפעות האחרונות יהיה אפשר לראות רק כשתהיה כמות מספיק גדולה של עסקים חברתיים.

לנה גורארי, מייסדת ומנכ"לית סביבה תומכת, פעילה בנושא היזמות העסקית לנשים מזה שתים עשרה שנה.

סביבה תומכת החלה כעסק חברתי אשר הפך לעמותה, מכיוון שלא היתה מסגרת משפטית הולמת. בעמותה ישנן נשים מאוכלוסיות שונות; עולות מחבר העמים, יוצאות אתיופיה, חרדיות, יהודיות ילידות הארץ, וערביות והמשותף הוא שכולן פותחות עסקים בהיקפים שונים ומשתתפות בקורסים במסגרת העמותה. העמותה מתאימה את הקורסים לקהל היעד באוכלוסיה. ישנן שתי תופעות עיקריות בתקופה האחרונה – הקמת עסקים זעירים שיש להם פן חברתי-סביבתי, והקמת קבוצות נשים בעלות עסקים זעירים המתארגנות כדי לתמוך אחת בשניה ולקיים מיזמים עסקיים משותפים. ישנה תופעה נוספת שבה העמותות נדרשות לספק את המשאבים הכלכליים כדי לעבוד עם עיריות מקומיות או לשכות רווחה, ולא להיפך.

אפרת בקלר כהנא, מנהלת מכון יוספטל בשלוש השנים האחרונות, הציגה מודל העצמה לפיו פועלים המנחים של מכון יוספטל. השלב הראשון במודל הוא שלב הכניסה, בו אדם עובר ממצב של חוסר אונים וחוסר אמונה, למצב של הכרה ביכולותיו ולאפשרות של שינוי. השלב השני הוא תקופת ההתקדמות, בה המשתתפים בתכניות מתחילים לקדם את יכולותיהם, הן בתור יחידים והן בתור קבוצה. השלב השלישי הוא תקופת ההבשלה, בה אנשים מבינים את הדרך וגם את המטרה. השלב האחרון הוא תקופת המחויבות, בה העמותה יוצאת מהתמונה והאנשים מקדמים את עצמם כיחידים וכקבוצה. אפרת סיפרה על פעילות משותפת של מכון יוספטל וסביבה תומכת בתוכנית העצמה ברמלה. התוכנית משלבת בין הפן העסקי של סביבה תומכת וסדנת מנהיגות של מכון יוספטל.