אם כן, מהו חוזה, מתי הוא תקף, באילו עילות ניתן לבטלו ועל מה יש להקפיד טרם כריתתו?

פתיחת עסק הינה צעד משמעותי ביותר. אין ספק כי בעל עסק מצליח הינו בעל עסק אשר יודע לדעת לנהל את העובדים, הספקים, התקבולים וההוצאות. אולם תחום חשוב שעל בעל עסק להכיר, הינו התחום המשפטי העוסק בדיני חוזים. ולכן, כשפותחים עסק חדש, יש לשים לב למספר נקודות חשובות ביותר, אשר הכרה עימן תוכל להפוך את הניירת עליה אנו חותמים לפחות מסובכת.

קיימים מספר פרטים בסיסיים שחובה לכלול בחוזה, על מנת שישתכלל ויקבל תוקף: שמות הצדדים, תעודות הזהות/ מספר ח"פ, מען הצדדים, תאריכים שונים כגון: תאריך מסירת החזקה בנכס או בממכר, פרק זמן שכירות מוסכם וקבוע מראש וכמובן, מועד חתימת ההסכם. בנוסף יש לציין את פירוט מהות ההתקשרות, התמורה כולל סוג המטבע וקביעת שער מינימאלי במידה ומדובר במטבע חוץ,  חתימות הצדדים ועוד.

"הפרה יסודית" - הינה הפרת חוזה, שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית.

מושג זה בא יד ביד עם מושג נוסף הנקרא "פיצוי מוסכם" שהוא פיצוי אשר עליו הסכימו הצדדים מראש ללא הוכחת נזק. אולם ראוי להדגיש כי בית המשפט רשאי להפחית שיעור פיצויו זה, אם מצא שהפיצוי נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה.

חוזה בעל פה יהווה חוזה לכל דבר ועניין, באם הוא עונה על הקריטריונים הבאים: עליו להכיל פרטים המעידים על מסוימות וקונקרטיות העסקה, כאשר לרוב יש צורך בגמירות דעת והסכמת הצד השני. מסוימות תהווה פירוט אודות סוג הממכר נשוא החוזה, מחירו, מועדי תשלום וכדומה.

אבהיר באמצעות דוגמא פשוטה: כאשר ספק מבטיח בשיחת טלפון לבעל עסק כי ימסור לידיו סחורה כלשהי, מציין את מחירה, סוגה, מועד מסירתה וכולי, אמירתו זו מעידה על ספציפיות הממכר, ועל כן תעיד על מסוימות העסקה. באם באותה שיחת טלפון בעל העסק מביע את הסכמתו לקבל את הממכר, הסכמתו לתנאים ולמחיר שהציע הספק, הרי שמתבצע חוזה בין הצדדים, ובמידה ואחד מהצדדים יפר את התחייבותו, הרי שהצד השני יוכל לטעון לאכיפת החוזה ו/או לפיצויי כספי. וכאן נשאלת השאלה האם כל דו שיח בין שני אנשים, המתקיים בעל פה מהווה חוזה ממש? התשובה אינה חד משמעית, כל מקרה לגופו, ויש לבדוק מה היו הנסיבות האופפות את המקרה. המלצתי בכל מקרה, כשרוצים להתקשר עם צד שני, תמיד עדיף להעלות על הכתב את העניין הרלוונטי, ובכך למנוע אי הבנות עתידיות.

מוטעה לחשוב כי זיכרון הדברים אינו מהווה חוזה. ההפך הוא הנכון, דינו של זיכרון הדברים הוא כדין חוזה, והאלמנטים שהוזכרו לעיל, לעניין מסוימות, גמירות דעת וכיוצא בזאת, תקפים גם לעניין זיכרון דברים. ברוב המקרים, זיכרון דברים יהיה תקף כחוזה עד לכריתת החוזה עצמו, ולאחר מכן לצדדים קיימות שתי אופציות: לבטל את זיכרון הדברים או להוסיפו כנספח לחוזה. הנקודה החשובה הינה כי הפרת זיכרון דברים דינה כהפרת חוזה, ויש המהדרין אשר מציינים בזיכרון הדברים את סכום ההפרה היסודית לזיכרון הדברים.

קיימות מספר עילות לצורך ביטול חוזה, הבולטות שבהן הינן: טענות טעות, הטעיה, כפייה, עושק, ניצול חוסר ידע וניסיון של הצד השני, חוסר תום לב בכריתת חוזה ובמו"מ לכריתת החוזה.

מומלץ טרם החתימה על החוזה לבקש מהצד השני את צילום תעודת הזהות שלו. כאשר ברשותנו צילום תעודת הזהות, ניתן לבצע מספר בדיקות פשוטות, שימנעו עוגמת נפש עתידית. כך ניתן בקלות לאמת נתונים אשר הוצגו על ידי הצד השני, לדוגמא: האם האדם שלפנינו הינו אותו אדם אשר מחזיק בתעודת העוסק מורשה שבעסקו, האם הוא הוא בעל הנכס אשר מתעתד להשכיר את החנות שטוען שבבעלותו ועוד. בנוסף, ניתן כמובן להשתמש באתרי האינטרנט השונים לצורך חיפוש חומר אודות האדם, ניתן לבדוק האם שמו נקשר לפסקי דין למשל ובכך לקבל סיוע להחלטה האם להתקשר עימו בחוזה.

מעבר לאימות פשוט זה, ניתן למשל להיכנס לאתר האינטרנט של רשם המשכונות. רשם המשכונות הוא מאגר מידע ממוחשב המכיל מידע לגבי המשכונות שנרשמו במאגר, הכולל מידע לגבי הנושה, החייב והנכס הממושכן. תמורת תשלום אגרה, ניתן לבדוק קיומו של משכון לפי פרטי החייב (שם ו/או תעודת זהות). בדיקה זו תוכל לתת "חומר רקע" על אותו אדם, ויסיע לקבל החלטה האם להתקשר עימו בחוזה או לא.

זכרו כי אדם סביר, אשר מעוניין להתקשר בעסקה, יסכים ברוב המקרים, לתת את צילום תעודת הזהות שלו.

כאשר תרצו לשכור חנות לצורך פעילות עסקית, חשוב לבקש מהמשכיר את נסח הטאבו של אותה חנות, לבדוק כי אין למשכיר שעבודים, משכנתאות, הערות לטובת צד ג' וכולי. חשוב לשים לב להגדרת אופי הנכס מבחינת הרשות המקומית, לבדוק ברשות המקומית שאין לבעל הנכס חובות לטובתה וכן לבדוק מול רשויות המס שהנכס אינו בעייתי. יחד עם זאת נדרשת הבנה מקצועית ובקיאות בנושא ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין בעניין.

הדבר החשוב ביותר הוא לנהוג בתום לב במשא ומתן טרם כריתת החוזה וכמובן בעת החתימה עצמה, וכפי שהגדיר הנשיא ברק (כתוארו אז) את עיקרון תום הלב: "עקרון תום הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלו עצמו. עקרון תום הלב קובע, כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם[1]."

ולאור כל האמור ובכפוף לציווי האלוהי – אנו למדים שלא כל פתיחת עסק היא גן עדן...