מדריך למעסיקים: העסקת מטפל סיעודי

העסקה של מטפל סיעודי נדרשת ואף הכרחית במספר לא מבוטל של מקרים. כל מי שזקוק למטפל סיעודי יודע שהוא נכנס לשדה משחק רחב וממש לא פשוט – לא רק שלתחום הסיעוד יש היבטים ייחודיים ביחס לתחומים אחרים במשק, אלא גם שזהו תחום בו נפוצה העסקה של עובדים זרים (מה שמצריך אופי העסקה שוני לחלוטין).

על ההעסקה להתבצע על פי הספר ותוך שמירה על כל הזכויות של העובד. המאמר הנוכחי יעשה לכם קצת סדר בבלאגן, עם כל הדברים החשובים שיש לדעת על שירותי סיעוד והעסקת מטפלים סיעודיים.

הגדרת התפקיד

עיקר העבודה של מטפל סיעודי, מעצם הגדרת התפקיד שלו, היא להעניק טיפול אישי וסיוע מקיף לאדם המטופל. מטפלים סיעודיים מסייעים לאנשים שרמת תפקודם נמוכה עקב גיל מתקדם, נכות, מחלה או כל דבר אחר, והם זקוקים לסיוע מסביב לשעון לביצוע פעולות בסיסיות כגון אכילה, רחצה, הלבשה, או יציאה מהמיטה לכיסא וחזרה.

מה מטפל סיעודי עושה ומה אינו צריך לעשות?

שאלה שנשאלת פעמים רבות היא מהן גבולות ההעסקה של המטפל הסיעודי, למשל מבחינת השימוש בו לפעולות שלא נוגעות בהכרח לתפקוד של האדם המטופל: בישול, ניקיון הבית, ליווי האדם לסידורים מחוץ לבית וכן הלאה.

התשובה היא שאין לכך תשובה פשוטה, כאשר הסכם ההעסקה הספציפי של המטפל יכול לשחק תפקיד. ניתן לדרוש ממנו לבצע פעולות דוגמת ניקיון או בישול, אך הדבר צריך להיות מעוגן היטב בהסכם ההעסקה, הכתוב בשפה שהעובד מבין.

בכל מקרה צריך שתזכרו שמטפל סיעודי הוא לא מנקה במשרה מלאה: אפשר להיעזר בו פה ושם, אבל לא לצפות שהוא ישקיע את מיטב זמנו בצחצוח הבית.

זכויות המטפל

החוק בישראל מגדיר כי העסקה של מטפל סיעודי נעשית בהתאם לתנאים כלליים במשק העבודה, אך עם מספר הבדלים הנוגעים מעצם הגדרת התפקיד.

על המעסיק להעניק למטופל שלו את כל הזכויות המגיעות לעובד בישראל בהתאם לחוק: שכר מינימום לפחות, דמי מחלה, יום מנוחה (36 שעות רצופות לפחות), ימי הבראה, תשלום ביטוח בריאות וכן הלאה.

גם אם זה נראה בחלק מהמקרים "קל" לנצל עובד בסיעוד, במיוחד עובד זר, צריך לזכור שפגיעה בזכויות היא עבירה על החוק, שכרוכה בעונשים כבדים מאד על המעסיק.

המקרה של העסקת מטפלים סיעודיים זרים מורכב יותר

כאן נדרש לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים היתר העסקה למטפל הסיעודי הספציפי, מה שכרוך בעלויות של אלפי שקלים (כולל עלות אגרת הבקשה, ההיתר והעמלה לחברת הסיעוד המתווכת).

במקרה הזה המעסיק נדרש לרכוש עבור העובד שלו ביטוח בריאות פרטי, מכיוון שהעובד מן הסתם לא יהיה זכאי לביטוח הבריאות הממלכתי שמקבלים תושבי ישראל.

הוא יכול לנכות חלק מסוים מדמי הביטוח מתלוש המשכורת, יחד עם ניכויים אחרים שמאפיינים עובדים סיעודיים כמכלול (השתתפות העובד למשל בהוצאות התחזוקה של הבית, כאשר הוא מתגורר בית המעסיק), אך הגבול העליון של כלל הניכויים הוא 25% מגובה המשכורת.

זכויות המעסיק

למרות המורכבות של העסקת מטפלים סיעודיים, וחרף העובדה שרשימת החובות של מעסיקים בהחלט רחבה, כן יש לו כמה זכויות חיוניות שצריך לשים לב אליהן. ראשית, כפי שכבר ראינו מעלה, הזכות לבצע ניכויים שונים מתלוש המשכורת של המטפל הסיעודי.

בנוסף, המעסיק זכאי להחזר הוצאות מסוים עבור טיסת העובד הזר, ואף זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לעובד זר (במקרה שבו המטופל זכאי לגמלת סיעוד).

בהנחה שהוא פנה לחברת סיעוד לצורך קבלת העובד, הוא רשאי לקבל ממנה עובד חלופי במצב בו המטפל לא יכול לבצע את עבודתו ביום מסוים – עקב יציאתו לחופשה למשל.